יום ראשון, 17 באוגוסט 2014

אוטוטו בית ספר...



זהו, מתחילים לספור את הימים לסיום החופש הגדול. כמה חבל!

מבחינתנו כהורים החופש הגדול הוא חופש אמיתי. אין כמו החופש הגדול! חבל שהוא נגמר!

עוד מעט יתחיל הלחץ של הבוקר, לקום מוקדם ולנסות לארגן את הילדים. בימים הראשונים זה עוד עובד, קיימת ההתרגשות הראשונית במיוחד עם מדובר בבית ספר חדש או בכיתה חדשה, מחנכת חדשה וכיוצא באלה. הם אפילו מקשיבים לנו ומסדרים יום קודם לכן את התיק והבגדים. אבל מהר מאוד  הם מבינים את הענין  ואז זה מתחיל:
" עוד חמש דקות, עוד עשר..."
" יש לנו שעה ראשונה חופשית..."
" אז אם אני אאחר מה כבר  אפסיד..."

וכשהם כבר סוף סוף קמו, צחצו שיניים, סדרו את הדברים, אכלו, לקחו את הרטלין, ויצאו... אופס ההסעה כנראה "הקדימה" "אמא את יכולה להקפיץ אותי?"
או לחילופין אני מקבלת טלפון. "אריאל יצא? לא, כי שכחתי לקחת XXX שיביא אני כבר אקפוץ לכיתה שלו לקחת"

עד עכשיו הבית ספר היה במרחק הליכה או רכיבת אופניים קצרה. הענין הוא שמהשנה הקרובה כבר אי אפשר להגיע ברגל ואופניים זה 40 דקות רכיבה. לא יקרה.  אנחנו כבר רואים את הנולד...

גם השנה החלטנו לקיים שיחה מקדימה, להכניס נהלים ולהקשיח עמדות. ימים יגידו...

בהצלחה לנו ולכל ההורים שנמצאים באותו המצב, עד לחופש הבא...

אשמח לשמוע מיכם, אם אהבתם, אנא שתפו



יום שישי, 8 באוגוסט 2014

ברדקולה, מי אני ומה שמי?

אחד הדברים שעצרו אותי מהעלאת בלוג זה הוא השם לבלוג...
שם זה דבר חשוב והקדשתי לזה לא מעט מחשבה.
אז ברדקולה הינה דמות המכשפה בספר המקסים של לאורה וולמר האיידיאייצ'די שלי.
המכשפה ברדקולה עוזרת ל"אנשי ממלכת בלגניה" לפתור את בעייתם עם "אנשי ממלכת סדריה"

הספר מתחיל עם סיפור מקסים לילדים על שתי ממלכות, ממלכת בלגניה - הממלכה של האנשים עם הפרעות קשב וריכוז, וממלכת סדריה - הממלכה של האנשים שהכל מסודר וברור בחייהם. 
אני לא מתכוונת כאן להעלות את התקציר, אבל בהחלט שווה לקרוא ויותר מכך להקריא.
לתומי חשבתי שאקריא את הסיפור לקטן שבילדי, אבל מהר מאוד לשימחתי הצטרפו למעגל גם אחיו הגדולים (בגילאי חטיבה ותיכון). 

הפרקים הבאים נפתחים כל פרק עם מבוא להורים לגבי הפרק ומה מהותו ובהמשך הסבר בגובה העיניים לילדים. כאמור מניסיוני, מתאים לכל הגילאים. זה ספר שחווית ההקראה  משמעותית ובהמשך תבינו למה. 

הפרק השני מספר מיהם ילדי הקש"ר (קשב וריכוז), ההכרה שאין שחור ולבן, ובכולנו יש גם תיבול גם מיזה וגם מיזה.  החלוקה לקבוצות כמו קבוצת "האסטרונאוטים" , קבוצת "מנועי הטורבו" " וקבוצת "האסטרונאוטים עם מנוע טורבו".
הילדים שלי פתחו בשלב זה דיון מי נמצא באיזו קבוצה. היה משעשע לשמוע אותם.  בסוף הוחלט שהגדולה שייכת לקבוצת ה"אסטרונאוטים" והבנים "למנועי טורבו". כשהקטן הוא מנוע טורבו של מכונית מרוץ.

עצם הצגת המידע  באופן ייחודי זה  ובחוש ההומור המיוחד, נוסך בילדים ביטחון והבנה שהם בעצם חלק מקבוצה, הם לא לבד במערכה. נוצרה אצלנו בבית מין "גאוות יחידה".

אחד הנושאים החשובים שהספר נוגע בהם נקרא "10 הטעויות הגדולות ביותר לגבי הפרעת קשב וריכוז". 
כאן מוגשים על מגש של כסף  עשרת הסטיגמות הנפוצות ביותר על ילדים עם הפרעות קשב והפרכתם אחד לאחד. 
אנחנו התעכבנו על כל סעיף וסעיף והעלנו דוגמאות מחייהם, היכן הם נתקלו בזה, כיצד הם התמודדו,במצב דומה, כיצד לדעתם צריך להתמודד וכד'. 
השלב הבא בספר הוא הסבר לילדים מה המנגנון במוח שגורם להם להיות בעצם ילדי קש"ר. וכיצד ,"השוטר" שבמח שלהם נרדם בשמירה ומחולל את הבלגן בו הם שרויים.  
לסיכום הפרק מתוארים תכונות אופייניות לילדי הקש"ר. גם כאן ישבתי עם שלושת ילדי ועצרנו אחרי כל תכונה והבאנו דוגמאות מחיי היום יום שלהם.

בפרק ג'  ההתמקדות היא הפן הריגשי, כיצד מרגישים ילדי הקש"ר. הוא סיפור שמתאר פגישות בין פסיכולוגית לילדי קש"ר. 

הפרק האחרון בספר הוא למידת לקיחת אחריות על הדברים שקורים. כיצד "להעיר" את השוטר שנרדם.
אם במהלך הספר הילדים קיבלו לגיטמציה ואמפטיה למצבם, כאן הם מקבלים כלים כיצד לשלוט ולקבל אחריות על מעשיהם. העובדה שהילד מאובחן כילד קש"ר אינה פוטרת אותו מאחריות. 
גם כאן, בצורה מאוד איורית ומעשית מגישה לאורה לילדים כלים שונים להתמודדות עם מצבים שהם חווים. 
כל מטלה/התמודדות, מוצגת בצבע משלו, יחד שישה צבעים מהווים קשת פתרונות ואופטימיות לילדים.

כבר אמרתי ספר מקסים?!  ממש נקודת מפנה בתפיסת הילדים שלי. מומלץ ביותר.
ואחרי שתקראו את הספר תבינו למה החלטתי לקרוא לבלוג "ברדקולה".




יום שני, 4 באוגוסט 2014

מי, מה, מו

שלום לכולם,

שמי שלי ואני אמא לשלושה ילדים מקסימים "מאותגרי קשב" כפי שמכנים זאת בשפה הפוליטיקלי קורקט, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שחלקם גם בעלי לקויות למידה כאלה ואחרות.

לפני כשלוש שנים, בעלי ואני פתחנו דף בפייסבוק שקורא להכרה בהוצאות עבור ילדים עם לקויות למידה. את הדף פתחנו בזמן שבו שביתנו הגדולה אובחנה גם היא (האחרונה מבין השלושה) כ"מאותגרת קשב" . באותה תקופה עשינו אבחונים חוזרים לאמצעי שעלה לחטיבת הביניים. עד מהרה מצאנו את עצמנו עם רשימת "סופר" לכל אחד משלושת הילדים. כל שנותר הוא להתחיל לשבץ את שמות המטפלים והשירותים הנלווים בטבלת אקסל ולציין את הסכום החודשי. הנטל הכלכלי היה כבד.

באותו זמן ממש, בקיץ לפני שלוש שנים, החלה בארץ המחאה החברתית ואנו לתומנו עשינו חשבון פשוט, הוצאות מטורפות+עלית המודעות, כשהרי אנחנו לא לבד במערכה זו, יביאו להרבה מתפקדים ובכך נוכל אולי ליצור שינוי או לפחות להציף את הנושא בדיון הציבורי.  לצערי זה לא קרה. בפועל רוב המצטרפים היו חברים ומכרים ובשלב מאוחר יותר גם כאלו שלמעשה מציעים שירותים בתחום.  כיוון שאנו אלו שפתחנו את הדף, חובת ההוכחה כמובן חלה עלינו. לא השכלנו להעלות נושאים ולהשאיר את הדף פעיל ולמעשה הדף די נשכח, להוציא פניה פה ופניה שם. כמו רובכם, מצאנו את עצמנו במרוץ החיים.  נחשפנו למגוון כמעט בלתי נדלה של טיפולים, הנחיות ויועצים בתחומים הנוגעים בדבר. נכנסו לג'ונגל עם מצ'טה ביד במטרה לחצותו בבטחה.

וכעת אקדים את המאוחר.
לפני כשבועיים קיבלנו שיחת טלפון מנועה, תחקירנית שעובדת על סרט שמופק עבור רשת שאיכשהו הגיעה לדף הפייסבוק שפתחנו.  נועה סיפרה שכרגע רשת  נמצאים בשלבי עריכה של סרט העוסק באבחונים ובהפרעת קשב וביקשה שנשתתף ונציג את הפן המשפחתי הכלכלי. ראיתי הזדמנות להשתמש בסרט כבמה להעלות את הנושא מחדש והסכמתי. הגענו עם בנינו הקטן, לאחר הצהריים של הצילומים. בראיון עלתה כל הזמן השאלה כמה? איך עומדים בזה? כסף, כסף, כסף! 

האג'נדה היתה ברורה, יחד עם זאת יצאתי בהרגשה שלא הצלחתי להעביר את המסר.מאז אני מתהלכת עם הרגשה של "משהו חסר, המסר הוא לא רק כסף", פספסתי משהו . כסף זה חשוב, ללא  ספק, אך יש הרבה מעבר. ולכן החלטתי לעלות  בלוג שבו אעלה מניסיוני האישי ומהיכרותי את הנושא, על מה כדאי לשים את הדגש. איך אפשר לשרוד בג'ונגל ואפילו להנות מהיופי שבו.   איך אנו בתור הורים יכולים למצוא אצלנו פתרונות יצירתיים למה שילדנו זקוקים ולהשקיע חכם במה שצריך ומקדם אותם. בקיצור איך לשרוד ואפילו ליהנות מזה! כן, כן ליהנות!

אחד הדברים הראשונים שעשיתי לאחר שקיבלנו את רשימות הסופר והתחלתי לגשש " מי מכיר, מי יודע על   בתחום , היה לקחת את המושכות לידיים. החלטתי ללמוד קורס שנמשך קרוב לשנה, ובנוסף לקחתי קורס עם התמחות בהפרעות קשב וריכוז". 
אני לא מאמנת בפועל אנשים עם הפרעות קשב ולא לשם כך אני כותבת בלוג זה. אין כאן כל קידום מכירות.  אני מקווה שאצליח לתת לכם טיפים , לחלוק איתכם חוויות ותובנות ומעל לכל להדביק אתכם באהבה הגדולה שלי לילדי "מאותגרי הקשב" . בקיצור להיות מורת הדרך בג'ונגל הסבוך והמרהיב הזה.